הקהילה נפתחה להרשמה · ללא עלות לזמן מוגבל
מדריכים, לייבים, נטוורקינג, תמיכה, תכנים ממוקדים לשינוי בתת מודע, וארגז כלים ראשוני עם הצטרפות היום.
תכנים שמותאמים כולם להתמודדות עם ריצוי והתנחמדות יתר. הם בנויים כך שייתנו לך תוואי דרך לא רק להפסיק לרצות, אלא לפתח אישיות יציבה, בטוחה וממגנטת.
הקהילה עובדת על כל המישורים: תקשורת נכונה, עבודה מנטלית, דוגמאות, מעגל חברתי דומה ועוד. הכלים משלבים עקרונות מעולם ה-NLP וה-IEMT, כדי שיוטמעו באמת ולא רק "יישמעו יפה על הנייר".
תכיר אנשים שמכירים מקרוב את הקושי שאתה חווה. הקף את עצמך בסביבה מעצימה של אנשים שאפשר להתייעץ איתם, ותבנה מעגל חברים קרוב ומנוסה עם מי שהיו בדיוק איפה שאתה נמצא.
תקבל גישה לסיפורי הצלחה, ותפגוש את אותם חברים בסדנאות ובמפגשים. ככה לומדים מניסיון מדרגה ראשונה ומקבלים השראה לאיזה חיים באמת אפשריים לך.
בלייבים אפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות תוך כדי שידור. הם בנויים כך שייתנו לך הבנה מדויקת של הדקויות הקטנות והקריטיות שקשה לספוג ממאמרים או מהדרכות.
תלמד ממני, תשאל ותפתח שיח שמחזק את הכלים והתפיסות החדשות, כדי ליצור שינוי מקיף ועמוק בחיים שלך.
כל שיחה עם אנשים היא בשבילי התמודדות. אני לא יכול להיות רגוע בחברת אנשים, לקוחות, משפחה, בת זוג, חברים, מנהלים. אי אפשר להשתחרר וליהנות מהחיים ככה.
המשיכה שלה יורדת בכל פעם שהיא רואה אותי רגיש ועדין ככה. אני מרגיש לא גברי.
אני לא אודה מול אף אחד, אבל אני מרגיש לפעמים כמו האישה במערכת היחסים הזאת. אני רוצה להוביל כמו שהייתי בצבא, אבל מולה, הפחד שהיא תעזוב לא נותן לי להוציא את מי שאני.
ככל שאני מוותר, ככה מותחים את הגבולות שלי יותר. אני לא יכול אפילו לקחת זמן לעצמי. אם מישהו מאשים אותי אני מרגיש נורא. קל להפעיל עליי מניפולציות של עזיבה.
לפעמים, בשיחה על "לאן היחסים שלנו הולכים", אני מתנתק ואז קופא. זה נראה כאילו היא ניצחה, אבל פשוט התנתקתי ורק רציתי שזה ייגמר.
כשהיא העבירה עליי ביקורת הייתי קופא. נעתי בין להיות מודע לסיטואציה לבין לא לדעת איך להגיב. לא הצלחתי לתפקד.
קל לאנשים להזיז אותי מהחלטה. החלטתי לטוס עם חברים וזה לא התאים לה, אז מרוב שנמנעתי מבעיות ביטלתי את הטיסה. הרגשתי איך ההערכה שלי לעצמי יורדת, והיא לאט לאט בודקת את הגבולות יותר.
שלחתי הודעה לבוס שלי בשבת שאני לא מרגיש טוב, הוא לחץ עליי ובסוף כן הגעתי. לא רציתי. פשוט לא הצלחתי להגיד "לא".
מרגיש לא מספיק גבר, נגרר, חושש כל הזמן לפגוע בצד השני, מבקש סליחה כל הזמן. בפנים אני מאוד בוגר, אבל בחוץ אני "דובון אכפת לי". ככה תמיד קראו לי.
אם היא שולחת הודעה, אני כאילו חייב לענות לה כמה שיותר מהר. אני לחוץ על זה. והיא? באיזי, ברגוע.
אני נע בין הכלה, אמפתיה ורגישות לבין סלידה ושנאה כלפי הצד השני, עד כדי התפרצויות. אני אוגר הכול ואז נתפס כלא צפוי ולא יציב.
היחס שלה אליי השתנה לגמרי! ממבט של סלידה היא לאט לאט עברה למבטים של הערצה.
סוף סוף לרגישות, להכלה ולעדינות שלי יש ביטוי חיובי, כי אני יודע להציב גבול. אני יציב, לא מתפרץ ולא מאשים אחרי שצברתי הרבה בבטן.
אני מרגיש הרבה יותר גברי! השילוב בין הביטחון לבין היכולת להישאר רגוע ולא מושפע כשאחרים מתעצבנים חדש לי.
אני לומד לשחרר את הפחד שיעזבו אותי, או שיחשבו שאני לא מתחשב, וזה נותן לי כל כך הרבה חופש בחיים.
אני מרגיש שדברים שאנשים אומרים לי כבר לא מפחידים אותי כמו פעם.
פעם מילה אחת הייתה מטלטלת אותי. עכשיו אני יודע מה אני שווה, ומה שאחרים אומרים עובר לידי ולא נכנס אליי.
אני מפחד פחות להיכנס לעימותים. הרמתי טלפון ללקוח ודיברתי איתו כמו עם חבר. זה לא היה קורה בעבר.
צרפו אותי לקהילה עכשיו
ההצטרפות ללא עלות לזמן מוגבל
כל החיים הייתי "הפסיכולוג של החברה". תמיד הייתי נחמד לכולם ורציתי להיות טוב. רציתי לעשות הכול "נכון" כדי לא לפגוע באף אחד, שיאהבו אותי, שאהיה "הבן המושלם", "החבר המושלם" ו"הבעל המושלם". וזה לא ממש עבד לי, כמו שאתה מתאר לעצמך. אולי להפך.
זה הכניס אותי ללופ אינסופי של תסכול. כמה שניסיתי לתת ולרצות, לכולם עדיין היה מה להגיד. כל ביקורת הייתה כמו סכין בלב. הרגשתי שאני נותן את כל כולי ובסוף שום דבר לא מספיק טוב. זה הכניס אותי למצבים קשים של הלקאה והרס עצמי (כדי להרגיע את הכאב זללתי את כל המטבח, עד שעליתי 40 קילו).
פעם אחת ישבתי עם אשתי בסוף היום. הכנתי לנו קפה ושמתי מוזיקה. היא התחילה לספר לי את כל מה שעבר עליה במהלך היום, כל האתגרים, ובין היתר אמרה שהיה לה קשה כי לא היה לה מה לאכול (כי בסוף לא הכנתי אוכל אתמול).
ברגע שהיא אמרה את זה נפגעתי עד עומק נשמתי. "מה אני חייב לה?!", "מה נראה לה?!", "אני לא משרת שלה!". כמה שניסיתי להתאפק ולשמור בבטן, לא הצלחתי. הוצאתי עליה את כל מה שהצטבר לי על הלב. ערב רומנטי של אהבה וקרבה הפך לערב של צעקות והאשמות.
ואז היא אמרה משהו שפירק אותי סופית: "אתה כזה רכרוכי! אתה נפגע מכל דבר, לא משנה מה אני עושה או אומרת. נמאס לי ממך!"
מאותו רגע הבנתי שאני חייב לעשות שינוי עמוק וקיצוני. אני לא יכול יותר לחיות ככה. יצאתי למסע ארוך, למדתי המון, הלכתי לטיפולים באינספור שיטות. שום דבר לא השאיר שינוי עמוק ומתמשך.
כבר כמעט התייאשתי, ואז זה קרה. נרשמתי לקורס IEMT (שיטה שעוזרת לשחרר בעיות כרוניות), ובסוף ההכשרה המשכתי לחלק מיוחד על מערכות יחסים. אחרי שעות הקורס נשארתי במכללה וביקשתי מאחד הקולגות שיעזור לי. עשינו כמה תרגילים ובום: צפו לי מלא זיכרונות מהעבר, מהילדות, והוא עזר לי לשחרר הכול. כשחזרתי הביתה באותו יום הרגשתי שאני בן אדם אחר, כאילו ירד לי מהגב שק של 200 קילו. סוף סוף הרגשתי חופשי ומשוחרר.
אחרי כמה ימים שהפסקתי לשחק את המשחק של "הגבר הנחמד והמרצה", העולם של אשתי התערער. היא הייתה רגילה שאני מתרפס, מתחנן ועושה כל מה שהיא צריכה, העיקר לא להיכנס לעימותים. עכשיו זה כבר לא היה ככה. נכנסנו למשבר ולריב מטורף (בעיקר מהצד שלה, כי אני כבר לא הייתי במשחק). לאורך כל הזמן הזה הייתי רגוע ויציב, וחיכיתי שם בשבילה שתירגע ותחזור.
זה היה הפיצוץ הכי גדול שהיה לנו לאורך כל השנים, אפילו איומים בגירושין. אבל בניגוד לפיצוצים הקודמים, המשכתי להתנהל רגיל. המחשבות שלי היו רגועות וישנתי טוב בלילה. הבנתי שעשיתי שינוי אמיתי.
פתאום היא התחילה לפרגן ולהעריך אותי פי מיליון. הרגשתי איך המשיכה בינינו עלתה והריבים נרגעו משמעותית. זה השפיע גם עליה: היא הפסיקה להיות תלותית, הפסיקה להתלונן ולהאשים, ונעשתה הרבה יותר רגועה ועדינה. ואז היא אמרה לי: "הרגשתי שסוף סוף הפכת להיות הגבר שרציתי." הייתי יציב כמו עוגן, וזה נתן לה בדיוק את הביטחון שהייתה צריכה.
מאז היה ברור לי שאני משנה כיוון. במקום לטפל בגברים שסובלים מחרדה חברתית, החלטתי למנף את השינוי שעשיתי לטובת כל הגברים הנחמדים. מידלתי את השינוי שלי והוספתי דברים שלי לא היו (למשל, אני מלווה את הלקוחות שלי כך שלא יהיה פיצוץ ענק אחרי השינוי). עד היום עשרות גברים כבר השתחררו מהריצוי, מהפחד מעימותים, ובעומק, מהפחד שיעזבו אותם. הם הפכו להיות פשוט הם, בלי מסכות: גברים יציבים, חזקים ורגועים, שלא כל פיפס ממוטט אותם.
דיונים בין גברים על סוגיות שונות ועל הדרכים שבהן הם התמודדו, יחד עם בוגרי התהליך שלי שמשתפים מניסיונם.
והסקת מסקנות שמתאימות לאינספור סיטואציות אחרות, שרלוונטיות לכל שאר הגברים בקהילה.
הדרכות ממוקדות שנותנות לכל גבר "מפת דרכים": איך לפעול כשנדחקים לפינה, או כשקשה לייצר גבול ברור.
תקבל ללא עלות (במקום 179₪) את הערכה שלי "אנטי-פגיע", ישירות למייל שנרשמת איתו, כאות הערכה לצעד שלקחת.
הקהילה נמצאת כרגע בתהליך גדילה, ולכן אין עלות כניסה (כרגע). אני מזמין אותך בחום להצטרף לפני שעלות הכניסה תיכנס לתוקף.
צרפו אותי לקהילה עכשיו
ההצטרפות ללא עלות לזמן מוגבל
